החלטה בתיק ת"א 17292-06-09

1.         בפניי בקשת התובע להגשת ראיות נוספות, במועד מאוחר להגשת הראיות מטעמו, ולאחר שנסתיימה עדותו של התובע, לרבות חקירתו הנגדית. הראיות הנוספות הן העתקי שיקים שהתובע נתן לנתבע 1 או למי מטעמו בסך כולל של כ- 370,000ש"ח.

            תכלית הגשתן של הראיות הנוספות הללו היא להוכיח את טענת התובע כי הוא לא רק הוציא כספים מהחשבון והעביר לעצמו, אלא, במקביל, העביר סכומים דומים אל הנתבע 1.

2.         התובע מציין בבקשתו כי בדיון האחרון, במהלך ח"נ של התובע, התברר, גם על פי הערות שלי, כי הראיות הללו הן חשובות ומהותיות, וכי בלעדיהן, אפשר שהתביעה תידחה. התובע מדגיש כי מטרתו של ההליך השיפוטי היא החתירה לאמת ומתן פסק דין של אמת.

            התובע מבאר בבקשתו מדוע לא הגיש את הראיות הללו במועד: ב"כ התובע סברה, שהואיל ומדובר בחשבון בנק על שם התובע, רשאי היה התובע להעביר כספים לעצמו, ואם הנתבעים טוענים טענת גניבה, נטל ההוכחה עליהם. לכן סברה שאין צורך להציג מסמכים המוכיחים העברת סכומי כסף לנתבע 1. סיבה שניה היא, שמאז 2009 אין לתובע גישה לחשבון בנק זה, עקב הגשת תביעה נגדו ע"י הבנק, ועל כן קבלת מסמכים מהבנק היא פעולה מורכבת ועלותה גבוהה, מה גם שב"כ התובע סברה שאין בכך צורך.

            התובע מזכיר גם, שרק לאחרונה נעתרתי לבקשת הנתבעים להגשת ראיות לאחר המועד להגשתן. התובע מזכיר גם, שמצויים אנו עתה בשלב שטרם נסתיימה פרשת ראיות התביעה. 

3.         הנתבעים הגישו תגובותיהם לבקשה. הם מציינים כי התיק מתנהל מזה מספר שנים, וכי אין מדובר בראיות חדשות, אלא בראיות שהיו ברשותו ובשליטתו של התובע כל הזמן, ועכשיו, בשלב מאוחר זה, מבקש התובע לעשות "מקצה שיפורים". לטענתם, לא ניתן הסבר ולא ממש ברור מדוע לא הגיש התובע את הראיות הללו במועד, אם הן כה חשובות להוכחת תביעתו. חקירת התובע נסתיימה כבר, ורק כתוצאה מהחקירה ומהערות ביהמ"ש גילה התובע לפתע את הצורך להגיש ראיות נוספות.

4.         להלן עיקרי הכללים שנקבעו בפסיקה בענין הגשתן של ראיות נוספות:

  (א)        ככלל, העיקרון הוא שעל בעל דין למצות את ראיותיו ולהגישן ב"חבילה אחת", ואין להגיש ראיות נוספות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות (א' הרנון, " דיני ראיות", תשל"ז, חלק ראשון, עמ' 132, רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חב' לביטוח פ"ד נה (4) 577, בעמ' 579).

(ב)          יחד עם זאת, בית המשפט נוטה לאפשר לבעל דין לתקן טעות שטעה בשלב הראשון של פרשתו, ולא לתת לצד שכנגד ליהנות מן ההפקר ולהיפטר מחיוב רק בגלל שגיאה טכנית שנעשתה ע"י בעל הדין. יש לאפשר תיקון טעות כזאת כל עוד ניתן לפצות את הצד שכנגד בתשלום הוצאות ( הרנון, 132).

(ג)           אף אחרי שנסתיימה פרשת התביעה, אך הנתבע טרם החל בהבאת ראיותיו, רשות לתובע לקרוא לעד נוסף תינתן כדבר מובן מאליו, אלא אם יש נסיבות מיוחדות שלא לתת רשות כזאת ( הרנון, 132).

(ד)          בתנאים מסוימים ניתן לקבל ראיות נוספות אפילו בשלב הערעור. קל וחומר שניתן לקבלן בערכאה הראשונה, אף אם הוגשו בשלב מאוחר מאד (ע"א 714/88 שנצר נ' ריבלין פ"ד מה (2) 89, בעמ' 95).

(ה)          כאשר הראיה הנוספת דרושה לשם בירור האמת, ויש בה כדי לסייע לביהמ"ש לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין, ייטה ביהמ"ש להיעתר לבקשה להגשתה של הראיה הנוספת. די בכך שקיימת אפשרות ממשית שהראיה החדשה תשנה את מערך החבות שבין הצדדים, ותשפיע על תוצאות המשפט, כדי שביהמ"ש ייעתר לבקשה ( מיכאלוביץ, בעמ' 579, 580).

(ו)           אחד השיקולים הוא האם המבקש ידע או יכול היה לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר. אם ידע - לא ייטה ביהמ"ש בדרך כלל להיעתר לבקשה. אך אין זה כלל-בל-יעבור. ייתכנו מקרים שבהם ביהמ"ש ייעתר לבקשה, גם במצב דברים זה. זאת כאשר הראיה המוצעת עשויה לתרום תרומה משמעותית מאד להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, ועשויה לסייע בעשיית הצדק (ע"א 188/89 עזאיזה נ' מ"מ כפר דבוריה פ"ד מז (1) 661, בעמ' 665, רע"א 9271/07 מנג'ד נ' ע.ק. שריג).

(ז)           באיזון בין חשיבותה של הראיה לבין ה"סיכון" בהארכת הדיון, אפילו במספר חודשים, הצורך להגיע לאמת הוא המכריע (בש"א (מחוזי י-ם) 7984/09 רוזן שרה נ' חב' ארזי הבירה, בפיסקה 43. רע"א 2715/13 ורדה נ' מינהל מקרקעי ישראל, בפיסקה 4. ור' גם פסק דינו המקיף של כב' השופט מ' דרורי בבש"א (מחוזי י-ם) 7577/09 עזבון המנוח פלוני נ' ביטוח ישיר).

5.         מן האמור לעיל עולה באופן ברור, כי יש מקום במקרה זה להיעתר לבקשה להגשת הראיות הנוספות. טרם נסתיים שלב ההוכחות, ואף פרשת ראיות התביעה טרם נסתיימה. הראיות הנוספות, אותן מבקש התובע להגיש, הן חשובות ביותר לבירור האמת במקרה זה, ואף ב"כ הנתבעים מכירים בכך, בציינם (פיסקה 1.5 לתגובת הנתבעים 2 - 3 לבקשה) כי בהעדרן של הראיות הללו, סיכויי הוכחת התביעה הפכו לממש אפסיים.

            אמנם, הראיות הללו היו ברשותו של התובע, והשיקול לא להגישן עד עתה (ר' פיסקה 2 לעיל) יסודו לדעתי בטעות משפטית, אך, כפי שהראיתי, גם במקרה כזה ראוי להיעתר לבקשה להגשתן של ראיות נוספות, מקום - וזהו המקרה שבפניי - שהן עשויות לתרום תרומה משמעותית מאד להשלמת התמונה העובדתית, לגילוי האמת, ולעשיית משפט צדק. העיקרון של הגשת כל הראיות בחבילה אחת, " מפנה את מקומו כאשר ביהמ"ש רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין" ( מיכאלוביץ, בעמ' 579).

            אולם, כפי שכבר ציינתי, יש לאפשר תיקון מחדלו של התובע, כל עוד ניתן לפצות את הצד שכנגד בתשלום הוצאות, וכך ייעשה גם במקרה זה.

6.         לסיכום, ובכפוף לאמור בפיסקה 7 להלן, אני נעתר לבקשה ומתיר לתובע להגיש את העתקי השיקים שמסר לנתבע 1 או למי מטעמו.

             התובע יגיש את הראיות הנוספות באמצעות תצהיר, אשר יתייחס רק לראיות הנוספות, ולא ירחיב מעבר לכך.